#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. האם כשאמרו הלכה כר&quot;א רק בד' דברים זה דוקא בסדר טהרות או בכל מקום. והיכן זה נפק&quot;מ?	"רב יהודה אמר שמואל שאמר הלכה כר&quot;א בד', ודאי רק בסדר טהרות, שהרי סובר שהלכה כמותו גם בסל שמצרפן לחלה.<p dir=""rtl"">ר&quot;א שאומר הלכה כר&quot;א בד', זה&nbsp;&nbsp;בכל מקום. [ומה שאמר גבי מלמדים את הקטנה שתמאן משום דקאי ר' יהודה בן בבא בשיטתו (בעדויות). ומה שאמר הלכה כר&quot;א שאומר הבדלה בהודאה זה מפני שרבי חנינא בן גמליאל סובר כמותו.]</p>"	נדה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: א האם הקטף דינו כפרי או כעץ?	"תנן גבי שביעית הורד וכו' והקטף יש להן שביעית וכו' ואמר ר' פדת שזה דעת ר&quot;א שקטף הוא פרי דתנן ר&quot;א אומר המעמיד בשרף הערלה אסור. <p dir=""rtl"">ר' זירא סבור שחכמים (ר' יהושע) נחלקו רק בקטף האילן אבל בקטף של הפירות יודו שהוא פרי. אב&quot;א נחלקו באילן שעושה פירות אבל באילן שאינו עושה פירות לכו&quot;ע הקטף הוא הפרי שלו, אבל ההוא סבא אמר בשם ר' יוחנן שגם התנא שאומר שקטפו זה הוא פריו זה ר&quot;א ולדבריהם דרבנן קאמר שבזה יודו לו, אבל רבנן סברו דלא שנא.</p>"	נדה ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח: ב 'שלושה בתולות הן' אלו הן ולמה זה נפק&quot;מ? <p dir=""rtl"">ומדוע בתולת דמים לא נמנתה עמהם (4)?</p>"	"בתולת אדם - כל זמן שלא נבעלה ונפק&quot;מ לכה&quot;ג א&quot;נ לכתובתה מאתים.<p dir=""rtl"">בתולת קרקע - כל זמן שלא נעבדה דהינו אם מעלה רישרושין ואין עפרה תיחוח, אבל אם נמצא בה חרס בידוע שהיא עבודה הגיע לצונמא הרי היא בתולה. ונפק&quot;מ לנחל איתן א&quot;נ למקח וממכר.</p><p dir=""rtl"">בתולת שקמה - כל זמן שלא נקצצה נפק&quot;מ למקח וממכר א&quot;נ לקצוצה בשביעית.</p><p dir=""rtl"">בתולת דמים לא תני, רב נחמן בר יצחק אומר מפני שתני רק מה שאין לה שם לווי, רב ששת בריה דרב אידי אומר שקתני רק מה שתלוי במעשה בידי אדם, ר' חנינא בריה דרב איקא אמר דקתני רק מה שלא חוזר לבריתו, רבינא אמר דתני רק מה דקפיץ עליה זבינא&nbsp;&nbsp;מה שאין כן דמים לא קפצי עליה זביני שהדם יפה לאשה.</p>"	נדה ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: ג ממתי מעוברת בחזקת מסולקת ומנין?	"משהוכר עוברה , דהינו ג' חודשים ואף שאין ראיה לדבר זכר לדבר &quot;ויהי כמשלוש חדשים ויוגד ליהודה וכו.&quot; ואין זה ראיה גמורה דאיכא למימר כיון שיש יולדות לז' ואולי אצלם זה פחות ונסמוך להקל אפ' בפחות.<p dir=""rtl"">ר' יוסי אומר שמעוברת ומניקה רק אם עברו עליהן ג' עונות בלא לראות.</p>"	נדה ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: ד היתה בחזקת מעוברת ובסוף הפילה רוח האם מטמאים הטהרות למפרע, ומדוע, ומאי שנא ממעוברת שהפילה רוח, (לענין יולדת בזוב)?	איתא בבריתא שטהורה {ורמז לדבר &quot;הרינו חלנו כמו ילדנו רוח&quot;}. ואף שמצאנו גבי לידה בזוב שאינה נקראת יולדת בזוב רב פפי אמר שהנח למעת לעת דרבנן שהקילו, ורב פפא אמר שהטעם שמעוברת אינה מטמאה למפרע מפני שראשה ואבריה כבדים עליה והיא גם ראשה ואבריה כבדים עליה.	נדה ח:		
